השיטה הזו היא הרווחת בארץ, ומבוססת במידה רבה על מנהג ארץ ישראל שחישב הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי בלוחותיו.

 

פירוט השיטה:

​

עלות השחר א' - מחושב תשעים דקות לפני הזריחה ומתורגם למעלות. (19.75 מעלות מתחת לאופק) ויש לדעת שלרוב הפוסקים אין זה זמן עלות השחר ולכן יש להשתמש בזמן זה רק לחומרא ולא להקל.

​

עלות השחר ב' - מחושב שבעים ושתים דקות לפני הזריחה ומתורגם למעלות (16.013 מעלות) ואפשר לסמוך עליו גם לקולא.

​

זמן ציצית ותפילין - משיכיר את חבירו הרגיל עמו קצת בריחוק ד' אמות: 11.5 מעלות מתחת לאופק, והוא כחמישים דקות לפני הזריחה. (ובלוח עתים לבינה הביא זמן מאוחר יותר למודיעין עילית וזכרון יעקב - 10.5 מעלות - על פי הוראת הרבנים שם).

​

זריחה במישור וזריחה נראית - זמן הזריחה הוא משעה שהשמש מתחילה לעלות מן האופק. (החישוב המדוייק הוא כאשר מרכז השמש נמצא 0.833 מעלות מתחת לאופק, וזאת בעיקר בגלל קוטר חצי השמש בתוספת תופעת שבירת קרני השמש ועוד סיבות, יש שדקדקו לחשב גם את השינוי המזערי בקוטר השמש בין הזמן שהיא מתקרבת אלינו ונראית גדולה יותר מהזמן שהיא רחוקה, אך יש לדעת שההפרש הזה מגיע מקסימום עד 2 שניות, ואין לחוש להבדל כזה אחרי שבכל מקרה ישנם דברים שגורמים לשינויים הרבה יותר גדולים בזמני הזריחה והשקיעה). בסטנדרט אנו עושים זריחה מישורית, ללא התחשבות בגובה, וזאת מכיון שרוב האופק המזרחי של ארץ ישראל מוסתר בהרים וזה גורם לקזז את כל ההפרש שהיה אמור להיות בגלל גובהי ההרים. אך ניתן לקבל גם את הזריחה הנראית, על פי לוחות חי - ביכורי יוסף, שהם מחשבים בכל מקום ומקום בעולם מתי יגיעו לשם קרני השמש לראשונה לפי נתוני כל ההרים שעשויים להסתיר אותה.

​

זמן קריאת שמע תפילה וחמץ מג"א - מחושב על פי עלות השחר הראשון (וכמ"ש לעיל, כיון שזה לחומרא הולכים אחרי הזמן הראשון) מחלקים את היום מעלות השחר הראשון ועד צאת הכוכבים האחרון לשנים עשר חלקים, (דהיינו צאת הכוכבים לעניין חישוב השעות הזמניות הוא מקביל לעלות השחר = 90 דקות במעלות אחרי השקיעה. ויש נוהגים לחלק את היום מעלות השחר הראשון ועד צאת הכוכבים מוקדם כלשהו באופן שזה לא מקביל, ולפי חישובם, תהיה סוף השעה השישית זמן מה לפני חצות, והוא דלא כמו שמצינו בחז"ל בהרבה מקומות שסוף שישית/תחילת שביעית הוא חצות היום)

​

זמן קריאת שמע תפילה וחמץ גר"א - מחושב מזריחה מישורית ועד שקיעה מישורית (אין טעם לחשב את הגובה, מכיון שזה יזיז את שעה שישית מחצות כנ"ל).

​

חצות היום - כאשר השמש באמצע הרקיע. (יש מחשבים את חצות כאמצע הזמן שבין הזריחה לשקיעה, אבל אז יוצא הפרש לא משמעותי של כעשר שניות, וזאת מפני שמאז הזריחה ועד השקיעה השמש כבר מתקדמת כמעט חצי מעלה במסלולה העצמי. אמנם ההבדל הוא קטן, אך כשמעגלים את הזמנים לדקות שלמות זה יכול להפוך כאילו להבדל של דקה).

​

זמן מנחה גדולה - חצי שעה אחרי חצות, ובקיץ כשהימים ארוכים מחמירים להמתין חצי שעה זמנית. (חצי שעה זמנית של גר"א, ואין מחמירים חומרא על חומרא להמתין חצי שעה זמנית של מג"א). 

​

סוף זמן מוסף לכתחילה - בסוף שבע שעות, שהיא שעה זמנית אחרי חצות (לפי שעות של הגר"א, כאן שיטת המג"א תהיה קולא).

​

מנחה קטנה - 9.5 שעות זמניות אחרי הזריחה (בשעות זמניות של הגר"א).

​

פלג המנחה - שעה ורבע זמניות לפני השקיעה (שעות זמניות של הגר"א).

​

שקיעה - במקומות הגבוהים משמעותית מעל פני הים מחשבים את השקיעה לפי הגובה של האיזור הגבוה ביותר באותו המקום, זאת אומרת שהשקיעה מתאחרת מכיון שבגובה רואים יותר למרחוק. בשאר המקומות לא מתייחסים לגובה כלל, ויש מקומות שלמרות שהם גבוהים לא מתחשבים בהם בגובה בגלל שהמערב מוסתר בהרים וכעין שכתבנו לעיל בזריחה. (יש דעות נוספות בעניין התחשבות בגובה, בלוח עתים לבינה מחשב גובה בשקיעה ברוב הערים, אמנם לכל מחשבי הלוחות - בעיר בני ברק ישנו מנהג ברור ומוסכם שלא להתחשב בה כלל בגובה גם בשכונות הגבוהות כמו גבעת רוקח ודומיה).

כאן ניתן לראות את רשימת הערים בארץ ישראל שהפקנו עבורם זמני היום עם פירוט היכן התחשבנו בגובה ואיזה גובה חישבנו בכל מקום.

כמו כן הבאנו רשימת ערים נוספת באירופה ובשאר העולם, בכל הערים המרכזיות האלו או שאין גובה משמעותי, או שהמערב מוסתר. ולכן באופן סטנדרטי לא מתחשבים בגובה בחו"ל למעט ערים שיודעים שעומדות על הר והאופק המערבי שלהן פתוח.

​

צאת הכוכבים בימות החול - הגרימ"ט כתב בספרו "בין השמשות" שברוב בתי מדרש האשכנזים בארץ ישראל מתפללים ערבית חצי שעה אחרי השקיעה, אך הוא ממליץ להמתין עד 35 דקות. נכון לעכשיו עד כמה שידוע לנו, אין מנהג ברור אצל האשכנזים מתי מתחיל הלילה כל יום בימות החול לעניין תפילת ערבית וק"ש ושאר מצוות הנוהגות בלילה. והמנהגים השונים נעים בין 18 דקות קבועות (אולי יש מקילים בשעת הדחק 13.5 קבועות) לבין הזמן של צאת השבת (8.5 מעלות) וכל אחד ישאל את רבו וינהג על פיו.

​

זמן הדלקת נרות - יש בזה מנהגים רבים כמה זמן מדליקים לפני שקיעת החמה, בכל המקומות שמחשבים גובה בשקיעה, מחשבים גובה גם בהדלקת נרות שבת.

בשלושת הקישורים שהובאו קודם מופיעים גם מנהגי הדלקת נרות במקומות השונים, וכאן נביא כמה כללים בעניין:

מנהג ירושלים מפורסם להדליק 40 דקות לפני השקיעה, המנהג התקבל גם במקומות נוספים שיש בהם הרבה ירושלמים (ביתר, בית שמש, עמנואל ותל ציון, וכן נוהגים בפתח תקווה ובמטולה. בקרית יערים לעומת זאת המנהג הוא 30).

מנהג תל אביב ובני ברק להדליק 22 דקות לפני השקיעה, וכן התפשט המנהג בכל סביבותיה ומשם למקומות נוספים כמו רחובות, אשדוד, קרית גת וסביבותיהם)

מנהג כל הצפון מחיפה וצפונה 30 דקות (למעט מטולה כנ"ל, וקרית שמונה 24), כמו כן בעשרות השנים האחרונות התפשט המנהג ברוב הריכוזים החרדים להדליק 30 דקות (למעט ירושלים ובני ברק וכמה מקומות שהלכו בעקבותיהם כנ"ל). זה כולל את אלעד, מודיעין עילית, טלזסטון, נתיבות אופקים ותפרח, (יש עוד ערים שנוהגים 20 דקות, אך בתוכן שוכנות כבוד קהילות חרדיות שנוהגות 30 דקות, ולכן המזמין זמנים כדאי שיבדוק אצל קהל היעד של הלוח מה המנהג שלהם כדי לחסוך בבלבולים).

ברוב ערי אירופה וארה"ב נוהגים להדליק 18 דקות לפני השקיעה, ובערי אנגליה 15 דקות.

בשאר כל המקומות המנהג הפשוט הוא 20 דקות (שליש שעה לפני השקיעה).

​

צאת השבת - כשהשמש נמצאת 8.5 מעלות מתחת לאופק, (ללא התחשבות בגובה כלל) והוא מעט יותר מחצי שעה בממוצע אחרי השקיעה.

​

צאת הכוכבים חזו"א - כארבעים דקות מתורגם למעלות. (9.28 מעלות)

​

זמן רבינו תם - שבעים ושתים דקות קבועות אחרי השקיעה (ובמקומות שמחשבים שקיעה בגובה מחשבים גם את זה בגובה).

​

מוצאי צום דרבנן - כשהשמש נמצאת 6.45 מעלות מתחת לאופק והוא נע בין 25 ל 30 דקות אחרי השקיעה. (ולא נהגו לחלק בין מוצאי תשעה באב לשאר צומות דרבנן).

​

 

ואגב נביא כאן עוד כמה הבהרות בנוגע לצומות:

​

מוצאי צום דאורייתא - דהיינו מוצאי יום הכיפורים, הוא כמו מוצאי שבת רגילה ומוציאים אותו כמנהג בכל מוצאי שבת.

​

תחילת הצום דרבנן - הוא עלות השחר, והאשכנזים שלוקחים את הראשון לחומרא מתחילים את הצום בעלות השחר הראשון של 90 במעלות. הספרדים שנוהגים 72 גם לקולא מתחילים את הצום אז.

​

תחילת צום תשעה באב - הוא בשקיעה של ליל תשעה באב (ואין צורך להקדים כמו בשבתות וימים טובים, אלא אוכל ושותה עד השקיעה).

​

תחילת צום כיפור - הוא בזמן הדלקת נרות המקובל באותו מקום וכמו בשאר שבתות וימים טובים.

​

​

​