הסבר מפורט על הזמנים

מושגים כלליים

​

התחשבות בגובה - עיר שממוקמת על הר יכולה לראות למרחקים יותר גדולים מאשר היושבת במישור. (בדיוק כמו שהעומד על בניין גבוה רואה את כל העיר סביבו) ולכן גם את השמש היא רואה בזמן שהיא רחוקה - זאת אומרת אחרי שהשמש שוקעת במישור, עדיין במקומות הגבוהים רואים אותה זמן מה לאחר מכן (זמן זה תלוי במידת הגובה של העיר מעל פני הים), וכן בזריחה המקומות הגבוהים רואים את השמש זורחת זמן מה לפני המקומות הנמוכים. (אמנם אם לא מדובר בהר בודד אלא בשרשרת ארוכה של הרים שממשיכה לאורך כל האופק, הרווח הזה מתקזז בהסתרת ההרים ומחשיבים את המקום כאילו הוא מישור. וכל שכן כאשר ההרים מול האופק גבוהים יותר).

​

עלות השחר/צאת הכוכבים במעלות  - בהנחה שעלות השחר/צאת הכוכבים הוא תלוי במידת האור/חושך שיש בשמים, הדבר היחיד שיכול לשנות את מידת האור והחושך הוא מרחק השמש מתחת לאופק. מרחק זה נמדד במעלות ואורך הזמן שלו משתנה מיום ליום במשך השנה ומתארך ככל שמתרחקים מקו המשווה (תלוי עד כמה השמש נעה באלכסון ביחס למיקום, ככל שהמסלול של השמש יותר אלכסוני כך יתארך הזמן עד שהיא תתרחק מתחת לאופק).

​

דקות מתורגם למעלות - לוקחים את מרחק הדקות של עלות השחר/צאת הכוכבים ביום השווה של תקופת ניסן, (למשל 72 דקות או 90 דקות וכדומה) ומחשבים כמה מעלות רחוקה השמש מתחת לאופק באותה שעה, וזה יהיה המעלות שיחשבו על פיהם לכל השנה בלי קשר כמה זמן זה לוקח. (למשל, החישוב הסטנדרטי שלנו לעלות השחר 90 דקות מתורגם למעלות הוא 19.75 מעלות, בתקופת ניסן ותשרי הוא כשעה וחצי, בחורף הוא מתארך (כן, זמן המעלות ארוך בחורף יותר מבניסן ותשרי בניגוד לשעות הזמניות שהן מתקצרות בחורף) לשעה ושלושים ושש דקות, ובקיץ לשעה וחמישים ושתים דקות.)

​

אורך ורוחב (קואורדינאטות) וגובה - חישוב זמני היום מחושב בכל מקום לפי המיקום שלו על פני כדור הארץ. (אולי בהמשך ניתן כאן סקירה קצרה על הדרך שבה מחשבים את הזמנים) בטבלאות כאן וכאן הובאו כל הערים שעשינו עליהם לוחות זמנים עד כה, כאשר בכל אחת מהן מובאים האורך והרוחב.

גם בערים מאוד גדולות מקובל לבחור נקודה אחת (בד"כ בגובה העיר או במקום מרכזי מאוד) ועליו נגררים כל שאר מקומות העיר. יש לזכור שבאמת במקומות אחרים בעיר השקיעה והזריחה (ושאר הזמנים) יהיו בזמן אחר מהמצויין בלוח (אלא אם כן מזמינים לוח למקום מסויים בעיר) ולא ברור שניתן לסמוך על זמן אחיד לכל העיר כאשר במציאות יש מקומות שבהם השקיעה והזריחה מקדימות או מאחרות ממנו. זו אחת מהסיבות שהרבה מדפיסי לוחות מזהירים להחמיר בכל הזמנים בשתי דקות. מכיון שברוב הערים הגדולות יתכנו שינויים כאלו בין שכונה לשכונה בתוך העיר.

לדוגמא נציין כאן שהחישובים על העיר ירושלים מחושבים לפי רח' מלכי ישראל פינת יונה (בקרבת כיכר השבת).

​

​

זמני הלבנה

​

המונח "זמני הלבנה" כולל ארבעה זמנים: מולד אמצעי (עם שעות וחלקים) ברכת הלבנה אשכנזים וספרדים, וסוף זמן ברכת הלבנה.

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סוגי המולדות השונים

ישנם כמה וכמה סוגים של "מולד" ונבאר אותם כאן בקיצור.

​

מולד (סתם) - מולד שמכריזים בבית הכנסת - והוא המולד הממוצע שמופיע תמיד בשבת מברכין (כולל בשבת שלפני ר"ה) והוא כולל יום, שעות, דקות וחלקים (מתוך 18 חלקי דקה).

מולד בשעות - זמן המולד הממוצע מתורגם לשעון שלנו (וראה עוד להלן הסבר מפורט על נקודה זו.

מולד קלאסי - זמן המולד הממוצע כפי שמופיע בספרי חישובי הלוח, הוא כולל ימים שעות וחלקים (מתוך 1080 חלקי שעה).

מולד אמיתי - זמן המולד האמיתי כאשר השמש והירח נמצאים באותו קו והירח נעלמת אז לחלוטין לזמן מה.

​

​

תרגום המולד לשעון שלנו (שיטות הגרימ"ר והגרימ"ט) - המולד הממוצע המשמש אותנו בכל הלכות קביעת השנה וברכת הלבנה, מופיע בספרי הפוסקים בפורמט השעות של זמנם, (שעה 0 היא תחילת הלילה, שעה 12 היא תחילת הבוקר, שעה 18 היא חצות היום, וכל שעה היא 1080 "חלקים", חלק הוא 3.33 שניות).

בזמננו השעונים שונים וצריך לתרגם את הזמן לשעון שלנו. ישנם שלושה שינויים: 

א. שעת האפס - בשעון שלנו 00:00 הוא חצות לילה, בשעון המולדות הוא בתחילת הלילה. (ולכן שעה 12 בשעון המולדות הוא 6 בבוקר אצלנו וכן הלאה).

ב. תרגום חלקים לדקות ושניות

ג. שעת האפס של המולדות נקבעת לפי חצות של ירושלים, ושעת האפס של השעון שלנו בשעת חצות של קהיר שזה קרוב לעשרים דקות אחרי חצות בירושלים.

נוסף על שלושת השינויים האלו ישנה בעיה נוספת שדורשת פתרון ובה נחלקו הדעות (וביניהם הגרימ"ט והגרימ"ר הנ"ל שהם רק חלק מהשיטות שנאמרו בזה).

בהנחה שהזמנים יקבעו ע"פ שעות שוות (כיון שאין סיבה להניח שבימים הקצרים הלבנה ממהרת ובארוכים מאיטה קצב), מהי שעת 0:00 המדוייקת של השעון? הרי חצות משתנה כל יום, (הסיבה לזה תוסבר בע"ה בהסבר חצות), אז לאיזה חצות מתכוונים כשאומרים שהשעה 0:00 בדיוק?

שיטת הגרימ"ר (הרב יונה מרצבך) שהולכים לפי החצות האמצעי - לוקחים את שעת חצות המוקדמת ביותר (11:23) והמאוחרת ביותר (11:54) והאמצע שביניהם הוא חצות האמצעי (מעט לפני 11:39) והוא שעת האפס של חצות גם בימים שבהם חצות נופל בשעה אחרת.

שיטת הגרימ"ט (הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי) שהולכים לפי חצות האמיתי - כל יום והחצות שלו, כך ששעת האפס של שעון המולדות יכול להיות פעם ב 11:54 ופעם ב 11:23.

ישנן קושיות על שתי השיטות האלו וישנן גם עוד שיטות אחרות ואין כאן המקום להאריך, אך שתי אלו הן הרווחות ובעיקר רווח המנהג כהגרימ"ט ועל פיו אנחנו מחשבים כברירת מחדל אלא אם כן הלקוח מבקש בפירוש אחרת.

​

תחילת זמן ברכת הלבנה - הוא שלושה או שבעה ימים מעת לעת לאחר המולד בשעות. וגם הוא שנוי במחלוקת הנ"ל בין הגרימ"ט לגרימ"ר.

​

סוף זמן ברכת הלבנה - הוא עד אמצע החודש, ונחלקו מרן השו"ע ורמ"א: לשו"ע מודדים בחודש של שלושים יום, זאת אומרת שאחרי 15 יום שלמים מהמולד הוא סוף הזמן. ולרמ"א מודדים בחודש של כ"ט יב תשצ"ג (29 ימים ועוד 12:44 שעות. שהוא אורך ממוצע של חודש ממולד למולד הבא) ולפי דבריו אמצע החודש הוא 14 יום ועוד 18:22 שעות אחרי המולד.

בפועל גם הספרדים נוהגים להחמיר כרמ"א, ולכן בדרך כלל מדפיסים רק את הזמן שלו, אך יש שמביאים גם את הזמן של השו"ע למקרה הצורך.

כל הזמנים מובאים כברירת מחדל לפי שיטת הגרימ"ט כפי שהתבאר לעיל. לשינוי יש לציין בהערות בשעת ההזמנה.

 

זמנים שאי אפשר לקדש הלבנה: תחילת וסוף זמן ברכת הלבנה מובאים בלוח אחרי קיזוז כל הזמנים שאי אפשר לברך. ואלו הם הזמנים שאי אפשר לברך:

א. כשיוצא ביום ואז כותבים בלוח את סוף הזמן בלילה שלפניו כל הלילה. (או תחילת הזמן בלילה שאחריו)

ב. המנהג על פי הפוסקים שאין מקדשים את הלבנה בליל שבת ויום טוב, ולכן כשחל סוף הזמן בליל שבת כותבים בלוח "סוף זמן ברכת הלבנה בליל שישי כל הלילה", (או תחילת הזמן במוצ"ש לאחריו) אך באמת סוף זמנו הוא בשבת. (ויש שכתבו שבשעת הדחק כשהוא סוף הזמן מקדשים גם בליל שבת ויו"ט, והמעוניין שיופיע לו סוף הזמן גם בליל שבת ויו"ט יציין זאת במפורש וגם יכתוב בלוח שמדפיס שזה רק לשעת הדחק).

ג. כשיוצא בזמן שהלבנה נמצאת מתחת לאופק (אחרי שקיעתה או לפני זריחתה).

​

ניסוח סוף זמן ברכת הלבנה: אנחנו רוצים שהזמנים בלוח יובנו בצורה הכי בהירה אצל כל האנשים שקוראים את הלוח. כיון שתמיד מקדשים את הלבנה בלילה, אין ניסוח מובהק שמבחין לאיזה יום שייך הלילה. ברוב המקומות לשון העם הוא: "ליל רביעי"=הלילה שלפני רביעי, "רביעי בלילה"=הלילה שאחרי רביעי. אך עדיין יש מקומות שיכולים להבין את הניסוח "ליל רביעי" כמכוון ללילה שאחרי רביעי. יש שינסחו "אור לרביעי" או "אור ליום רביעי", אך יש אנשים שלא יבינו את הניסוח הזה.

ברירת המחדל של התכנה כרגע הוא לפי שעוני התאריך הלועזי (וכך בנויים כל השעונים שלנו) התאריך והיום מתחלפים בחצות הלילה, ולכן: "רביעי 23:55" = הוא הלילה שבין רביעי לחמישי. אבל "רביעי 00:05" = הוא הלילה שבין שלישי לרביעי.

אפשרות נוספת היא לכתוב בצורה מפורשת: "הלילה שבין רביעי לחמישי". אך זה קצת ארוך ומסורבל.

אם אתם צריכים ניסוח שונה מברירת המחדל הנ"ל נא ציינו בעת ההזמנה בהערה.

​

​

​

​

​

​

פריסה שנתית באקסל