top of page

הסבר מפורט על הזמנים

מושגים כלליים

התחשבות בגובה - עיר שממוקמת על הר יכולה לראות למרחקים יותר גדולים מאשר היושבת במישור. (בדיוק כמו שהעומד על בניין גבוה רואה את כל העיר סביבו) ולכן גם את השמש היא רואה בזמן שהיא רחוקה - זאת אומרת אחרי שהשמש שוקעת במישור, עדיין במקומות הגבוהים רואים אותה זמן מה לאחר מכן (זמן זה תלוי במידת הגובה של העיר מעל פני הים), וכן בזריחה המקומות הגבוהים רואים את השמש זורחת זמן מה לפני המקומות הנמוכים. (אמנם אם לא מדובר בהר בודד אלא בשרשרת ארוכה של הרים שממשיכה לאורך כל האופק, הרווח הזה מתקזז בהסתרת ההרים ומחשיבים את המקום כאילו הוא מישור. וכל שכן כאשר ההרים מול האופק גבוהים יותר).

עלות השחר/צאת הכוכבים במעלות  - בהנחה שעלות השחר/צאת הכוכבים הוא תלוי במידת האור/חושך שיש בשמים, הדבר היחיד שיכול לשנות את מידת האור והחושך הוא מרחק השמש מתחת לאופק. מרחק זה נמדד במעלות ואורך הזמן שלו משתנה מיום ליום במשך השנה ומתארך ככל שמתרחקים מקו המשווה (תלוי עד כמה השמש נעה באלכסון ביחס למיקום, ככל שהמסלול של השמש יותר אלכסוני כך יתארך הזמן עד שהיא תתרחק מתחת לאופק).

דקות מתורגם למעלות - לוקחים את מרחק הדקות של עלות השחר/צאת הכוכבים ביום השווה של תקופת ניסן, (למשל 72 דקות או 90 דקות וכדומה) ומחשבים כמה מעלות רחוקה השמש מתחת לאופק באותה שעה, וזה יהיה המעלות שיחשבו על פיהם לכל השנה בלי קשר כמה זמן זה לוקח. (למשל, החישוב הסטנדרטי שלנו לעלות השחר 90 דקות מתורגם למעלות הוא 19.75 מעלות, בתקופת ניסן ותשרי הוא כשעה וחצי, בחורף הוא מתארך (כן, זמן המעלות ארוך בחורף יותר מבניסן ותשרי בניגוד לשעות הזמניות שהן מתקצרות בחורף) לשעה ושלושים ושש דקות, ובקיץ לשעה וחמישים ושתים דקות.)

אורך ורוחב (קואורדינאטות) וגובה - חישוב זמני היום מחושב בכל מקום לפי המיקום שלו על פני כדור הארץ. (אולי בהמשך ניתן כאן סקירה קצרה על הדרך שבה מחשבים את הזמנים) בטבלאות כאן וכאן הובאו כל הערים שעשינו עליהם לוחות זמנים עד כה, כאשר בכל אחת מהן מובאים האורך והרוחב.

גם בערים מאוד גדולות מקובל לבחור נקודה אחת (בד"כ בגובה העיר או במקום מרכזי מאוד) ועליו נגררים כל שאר מקומות העיר. יש לזכור שבאמת במקומות אחרים בעיר השקיעה והזריחה (ושאר הזמנים) יהיו בזמן אחר מהמצויין בלוח (אלא אם כן מזמינים לוח למקום מסויים בעיר) ולא ברור שניתן לסמוך על זמן אחיד לכל העיר כאשר במציאות יש מקומות שבהם השקיעה והזריחה מקדימות או מאחרות ממנו. זו אחת מהסיבות שהרבה מדפיסי לוחות מזהירים להחמיר בכל הזמנים בשתי דקות. מכיון שברוב הערים הגדולות יתכנו שינויים כאלו בין שכונה לשכונה בתוך העיר.

לדוגמא נציין כאן שהחישובים על העיר ירושלים מחושבים לפי רח' מלכי ישראל פינת יונה (בקרבת כיכר השבת).

זמני הלבנה

המונח "זמני הלבנה" כולל ארבעה זמנים: מולד אמצעי (עם שעות וחלקים) ברכת הלבנה אשכנזים וספרדים, וסוף זמן ברכת הלבנה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סוגי המולדות השונים

ישנם כמה וכמה סוגים של "מולד" ונבאר אותם כאן בקיצור.

מולד (סתם) - מולד שמכריזים בבית הכנסת - והוא המולד הממוצע שמופיע תמיד בשבת מברכין (כולל בשבת שלפני ר"ה) והוא כולל יום, שעות, דקות וחלקים (מתוך 18 חלקי דקה).

מולד בשעות - זמן המולד הממוצע מתורגם לשעון שלנו (וראה עוד להלן הסבר מפורט על נקודה זו.

מולד קלאסי - זמן המולד הממוצע כפי שמופיע בספרי חישובי הלוח, הוא כולל ימים שעות וחלקים (מתוך 1080 חלקי שעה).

מולד אמיתי - זמן המולד האמיתי כאשר השמש והירח נמצאים באותו קו והירח נעלמת אז לחלוטין לזמן מה.

תרגום המולד לשעון שלנו (שיטות הגרימ"ר והגרימ"ט) - המולד הממוצע המשמש אותנו בכל הלכות קביעת השנה וברכת הלבנה, מופיע בספרי הפוסקים בפורמט השעות של זמנם, (שעה 0 היא תחילת הלילה, שעה 12 היא תחילת הבוקר, שעה 18 היא חצות היום, וכל שעה היא 1080 "חלקים", חלק הוא 3.33 שניות).

בזמננו השעונים שונים וצריך לתרגם את הזמן לשעון שלנו. ישנם שלושה שינויים: 

א. שעת האפס - בשעון שלנו 00:00 הוא חצות לילה, בשעון המולדות הוא בתחילת הלילה. (ולכן שעה 12 בשעון המולדות הוא 6 בבוקר אצלנו וכן הלאה).

ב. תרגום חלקים לדקות ושניות

ג. שעת האפס של המולדות נקבעת לפי חצות של ירושלים, ושעת האפס של השעון שלנו בשעת חצות של קהיר שזה קרוב לעשרים דקות אחרי חצות בירושלים.

נוסף על שלושת השינויים האלו ישנה בעיה נוספת שדורשת פתרון ובה נחלקו הדעות (וביניהם הגרימ"ט והגרימ"ר הנ"ל שהם רק חלק מהשיטות שנאמרו בזה).

בהנחה שהזמנים יקבעו ע"פ שעות שוות (כיון שאין סיבה להניח שבימים הקצרים הלבנה ממהרת ובארוכים מאיטה קצב), מהי שעת 0:00 המדוייקת של השעון? הרי חצות משתנה כל יום, (הסיבה לזה תוסבר בע"ה בהסבר חצות), אז לאיזה חצות מתכוונים כשאומרים שהשעה 0:00 בדיוק?

שיטת הגרימ"ר (הרב יונה מרצבך) שהולכים לפי החצות האמצעי - לוקחים את שעת חצות המוקדמת ביותר (11:23) והמאוחרת ביותר (11:54) והאמצע שביניהם הוא חצות האמצעי (מעט לפני 11:39) והוא שעת האפס של חצות גם בימים שבהם חצות נופל בשעה אחרת.

שיטת הגרימ"ט (הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי) שהולכים לפי חצות האמיתי - כל יום והחצות שלו, כך ששעת האפס של שעון המולדות יכול להיות פעם ב 11:54 ופעם ב 11:23.

ישנן קושיות על שתי השיטות האלו וישנן גם עוד שיטות אחרות ואין כאן המקום להאריך, אך שתי אלו הן הרווחות ובעיקר רווח המנהג כהגרימ"ט ועל פיו אנחנו מחשבים כברירת מחדל אלא אם כן הלקוח מבקש בפירוש אחרת.

תחילת זמן ברכת הלבנה - הוא שלושה או שבעה ימים מעת לעת לאחר המולד בשעות. וגם הוא שנוי במחלוקת הנ"ל בין הגרימ"ט לגרימ"ר.

סוף זמן ברכת הלבנה - הוא עד אמצע החודש, ונחלקו מרן השו"ע ורמ"א: לשו"ע מודדים בחודש של שלושים יום, זאת אומרת שאחרי 15 יום שלמים מהמולד הוא סוף הזמן. ולרמ"א מודדים בחודש של כ"ט יב תשצ"ג (29 ימים ועוד 12:44 שעות. שהוא אורך ממוצע של חודש ממולד למולד הבא) ולפי דבריו אמצע החודש הוא 14 יום ועוד 18:22 שעות אחרי המולד.

בפועל גם הספרדים נוהגים להחמיר כרמ"א, ולכן בדרך כלל מדפיסים רק את הזמן שלו, אך יש שמביאים גם את הזמן של השו"ע למקרה הצורך.

כל הזמנים מובאים כברירת מחדל לפי שיטת הגרימ"ט כפי שהתבאר לעיל. לשינוי יש לציין בהערות בשעת ההזמנה.

 

זמנים שאי אפשר לקדש הלבנה: תחילת וסוף זמן ברכת הלבנה מובאים בלוח אחרי קיזוז כל הזמנים שאי אפשר לברך. ואלו הם הזמנים שאי אפשר לברך:

א. כשיוצא ביום ואז כותבים בלוח את סוף הזמן בלילה שלפניו כל הלילה. (או תחילת הזמן בלילה שאחריו)

ב. המנהג על פי הפוסקים שאין מקדשים את הלבנה בליל שבת ויום טוב, ולכן כשחל סוף הזמן בליל שבת כותבים בלוח "סוף זמן ברכת הלבנה בליל שישי כל הלילה", (או תחילת הזמן במוצ"ש לאחריו) אך באמת סוף זמנו הוא בשבת. (ויש שכתבו שבשעת הדחק כשהוא סוף הזמן מקדשים גם בליל שבת ויו"ט, והמעוניין שיופיע לו סוף הזמן גם בליל שבת ויו"ט יציין זאת במפורש וגם יכתוב בלוח שמדפיס שזה רק לשעת הדחק).

ג. כשיוצא בזמן שהלבנה נמצאת מתחת לאופק (אחרי שקיעתה או לפני זריחתה).

ניסוח סוף זמן ברכת הלבנה: אנחנו רוצים שהזמנים בלוח יובנו בצורה הכי בהירה אצל כל האנשים שקוראים את הלוח. כיון שתמיד מקדשים את הלבנה בלילה, אין ניסוח מובהק שמבחין לאיזה יום שייך הלילה. ברוב המקומות לשון העם הוא: "ליל רביעי"=הלילה שלפני רביעי, "רביעי בלילה"=הלילה שאחרי רביעי. אך עדיין יש מקומות שיכולים להבין את הניסוח "ליל רביעי" כמכוון ללילה שאחרי רביעי. יש שינסחו "אור לרביעי" או "אור ליום רביעי", אך יש אנשים שלא יבינו את הניסוח הזה.

ברירת המחדל של התכנה כרגע הוא לפי שעוני התאריך הלועזי (וכך בנויים כל השעונים שלנו) התאריך והיום מתחלפים בחצות הלילה, ולכן: "רביעי 23:55" = הוא הלילה שבין רביעי לחמישי. אבל "רביעי 00:05" = הוא הלילה שבין שלישי לרביעי.

אפשרות נוספת היא לכתוב בצורה מפורשת: "הלילה שבין רביעי לחמישי". אך זה קצת ארוך ומסורבל.

אם אתם צריכים ניסוח שונה מברירת המחדל הנ"ל נא ציינו בעת ההזמנה בהערה.

פריסה שנתית באקסל

זמנים בסיסיים

זריחה - הרגע שבו מופיעה הנקודה הראשונה של השמש לעינינו מקצה האופק. ישנן ארבע דרכים לחשב את הזריחה:

  1. זריחה מישורית - מחשבים מתי היתה נראית השמש אילו המקום היה בגובה פני הים (גובה 0) כולל כל המזרח עד קצה האופק.

  2. זריחה בגובה - עיר שהיא גבוהה (או נמוכה) מאפס, מחשבים מתי תיראה השמש לעומד בגובה של המקום (זה יקדים את הזריחה כי העומד במקום גבוה רואה למרחק גדול יותר ולכן הוא יראה את השמש כשהיא עדיין רחוקה. מידת ההקדמה תלויה במידת הגובה).

  3. זריחה נראית - מתי תיראה השמש בפועל מאחורי ההרים המסתירים. מחשבים את כל ההרים שנמצאים בין המקום המחושב לבין מקום זריחת השמש, וככל שיש הרים גבוהים יותר שמסתירים כך תתאחר שעת הזריחה יותר ויותר.

  4. זריחה נראית בניכוי - לא מתחשבים בהסתרה של הרים קרובים מידי רק בהרים רחוקים. (ככל שיש יותר הרים קרובים וגבוהים, כך יותר ויותר מקובל להשתמש בניכוי).

איזו מתוך הזריחות האלו יותר נכונה? אין בזה כללים, זה תלוי בשיטות הלכתיות ובתנאי המקום. ובמסגרת זו לא נרצה לסרבל את הקורא יותר מידי.

שקיעה  - הרגע שבו נעלמת נקודת השמש האחרונה באופק המערבי. גם כאן כמו בזריחה ישנן את ארבעת השיטות לחשב את השקיעה. אבל למעשה בארץ ישראל מקובל בהרבה מקומות לחלק בין השקיעה לזריחה בהגדרות. וזאת מכיון שברוב המקומות בארץ האופק המערבי פתוח (לכיוון הים) והאופק המזרחי מוסתר (ע"י שרשראות הרים ארוכות לאורך רוב שטח הארץ). ולכן השימוש ב"זריחה נראית" נפוץ הרבה יותר מהשימוש ב"שקיעה נראית" כיון שזה מיותר כנ"ל.

עלות השחר - הופעת האור הראשון של היום בקצה המזרח. מושג זה הוא הלכתי ולא נמדד במציאות. ההלכה קובעת שהוא כמהלך ארבע מילים לפני זריחת השמש. בשיעור זמן זה יש שתי שיטות עיקריות: 90 דקות, או 72 דקות. (רבים מהפוסקים נוקטים עיקר להלכה - 72 דקות, אך בלוחות רבים הנפוצים היום מחמירים בשיעור של 90 דקות). מכיון שההפרש בין הזריחה לעלות השחר במציאות אינו קבוע, נוצרו כמה שיטות איך לחשב את עלות השחר.

לפני שנפרט אותן נדגיש - שבימים השווים של ניסן ותשרי (כאשר היום והלילה הם 12 שעות בדיוק) כולם מסכימים שעלות השחר הוא בדיוק 72/90 דקות שוות. והשאלה היא על שאר ימות השנה.

  1. יש נוהגים לחשב בדקות שוות בכל ימות השנה (נפוץ יותר במקומות הצפוניים בחו"ל בגלל המציאות של אורך בין השמשות שם)

  2. יש מחשבים בשעות זמניות/דקות זמניות (חלוקת היום לשנים עשר חלקים מזריחה עד שקיעה) וכן דעת הגרע"י.

  3. יש מחשבים במעלות - בכל פעם שהשמש מגיעה למרחק מסויים מקצה האופק אז יהיה עלות השחר.

  4. דקות מתורגם למעלות - זה בעצם גם מעלות, רק שמבססים את מספר המעלות לפי מרחק השמש מהאופק בימים השווים בזמן של 72/90 דקות לפני הזריחה. וכן המנהג הרווח ברוב המקומות בא"י כיום.

זמן ציצית ותפילין (משיכיר) - אין בזה שיעור זמן מוסכם. והמנהג הרווח בעדות המזרח ע"פ הגרע"י - 66 דקות זמניות לפני הזריחה. ובשאר מקומות המנהג הרווח הוא כשהשמש נמצאת 11.5 מעלות מתחת לאופק. אך יש עוד שיטות רבות בזמן לא ברור זה.

זמני ק"ש ותפילה ועוד עניינים התלויים בשעה הזמנית - שתי השיטות המרכזיות לחישוב השעות הזמניות הן המג"א והגר"א (ואדמור הזקן),

שיטת המג"א לחשב מעלות השחר עד צאת הכוכבים ויש בזה שיטות רבות איזה עלות השחר ואיזה צאת הכוכבים לחשב. והמנהג המקובל ברוב המקומות לחשב מעלות השחר 90 מתורגם למעלות עד צאת הכוכבים המקביל - 90 מתורגם למעלות. ושיטת הגרע"י- מעלות השחר 72 זמניות עד צאת הכוכבים ר"ת 72 זמניות.

שיטת הגר"א מהזריחה ועד השקיעה. חשוב לציין שברוב המקומות נוהגים לחשב לפי זריחה ושקיעה מישוריים בלבד, מכיון שאין נ"מ בהסתרת ההרים או בצפייה למרחוק במקום גבוה - לגבי תחילת וסוף היום,

הזמנים המשתמשים בשעות הזמניות:

  • ק"ש - 3 שעות.

  • תפילה - 4 שעות. 

  • מוסף - 7 שעות.

  • מנחה גדולה - ראה להלן.

  • מנחה קטנה - 9.5 שעות. (לחילופין - שעתיים וחצי לפני סוף היום)

  • להמנע מסעודה בע"ש ויו"ט - שעה עשירית (סוף 9 שעות).

  • פלג המנחה - 10.75 שעות (או לחילופין שעה ורבע לפני סוף היום)

  • אכילת חמץ - 4 שעות

  • ביעור חמץ - 5 שעות.

  • (יש מחשבים את חצות - שש שעות זמניות)

  • (סעודה רביעית במוצאי שבת)

חשוב לציין שזמני המג"א נהוגים רק בחצי הראשון של היום, זאת אומרת בזמני ק"ש ותפילה וחמץ. אך בחצי השני של היום, רובא דעלמא נוהגים כגר"א לגמרי. ואכמ"ל בשיטות.

 

חצות:  המנהג ברוב המכריע של המקומות לחשב את חצי היום כשהשמש נמצאת בדיוק באמצע הרקיע וחצי הלילה מחושב בדיוק כשהשמש נמצאת מאה ושמונים מעלות מאמצע הרקיע. ויש מחשבים את חצות בשעות זמניות כנ"ל.

מנחה גדולה - הוא חצי שעה שווה אחרי חצות היום, אך בהרבה מקומות מחמירים בקיץ כשהימים ארוכים ומחשבים חצי שעה זמנית. (לחומרא בלבד- רק בקיץ)

צאת הכוכבים ומוצאי שבת וצומות - זמן זה אינו מקביל לזמן עלות השחר ורבו בו הדעות הרבה יותר מעלות השחר. לא נלאה את הקורא בפירוט ארוך מידי של כל השיטות בעניין זה, רק נזכיר רשימה חלקית של זמני צאת הכוכבים הנפוצים בימינו:

  • 13.5 דקות זמניות (הגרע"י לעניין ערבית)

  • 18 דקות

  • 20 דקות שוות. (שיטת הגרע"י במוצאי צום)

  • 6.45 מעלות (המנהג הרווח במוצאי צום)

  • 30 דקות שוות (שיטת הגרע"י במוצאי שבת)

  • 8.5 מעלות. (השיטה הרווחת ביותר לעניין צאת השבת והחג)

  • 40 דקות (חזו"א)

  • 45 דקות (חזו"א)

  • 9.28 מעלות (חזו"א - עתים לבינה)

  • 50 דקות שוות (הגר"מ פיינשטיין - מנהג ארה"ב)

  • 72 דקות שוות/זמניות/במעלות (נהוג במקומות רבים בעולם בדרגות חיוב שונות, יש שנוהגים אותו כהנהגה טובה יש נוהגים לחומרא, ויש מקומות שקיבלוהו חובה).

  • 90 דקות שוות/זמניות/במעלות.

הדלקת נרות שבת זמן מה לפני השקיעה יש מנהגים רבים בזמני הדלקת נרות (15/18/20/24/30/40) ופירטנו אותם ברשימות המיקומים (בארץ, באירופה, ובשאר המדינות) וראה עוד פירוט כאן.

sundial-1628676_960_720.jpg
ירח.png
פריסה שנתית באקסל.png

בלוחות שנה רבים מקובל לשים בתחילת/סוף הלוח פריסה שנתית שמציגה לפני המשתמש את כל ימות השנה בעמוד אחד או שנים צמודים, היתרון בזה הוא הנוחות של תכנון התאריכים למשך השנה.

ניתן להציג את הפריסה בצורות שונות: לפי ימי השבוע (כמו בתמונה למעלה) לפי ימי החודש, או בכל דרך אחרת בהתאמה אישית.

שימו לב: אין להשתמש בתוכן זה ללא רשות. ניתן להזמין הסבר מפורט על חישוב הזמנים בהלכה על פי שיטתכם. להזמנת ההסבר המפורט נא ציינו בטופס ההזמנה.

פריסה שנתית

ניתן להזמין קובץ אקסל המכיל את כל תאריכי השנה בעמודה אחת

© כל הזכויות שמורות ל"חזון שמים". אין להעתיק או לשכפל כל חומר מהאתר ללא רשותנו בכל צורה שהיא.

bottom of page